טיפול במצבי אבל
אבל הוא מנגנון טבעי וספונטני שמתרחש כתגובה טבעית וספונטנית למפגש עם מוות. לעיתים רחוקות גם אבדן כלשהו, שלא בעקבות מוות של אדם קרוב, מעורר אף הוא תגובת אבל. תגובת האבל היא מנגנון טבעי וספונטני של עיבוד, הסתגלות וחזרה לתחושת חיות וחיוניות, ולמהלך חיים הכולל בתוכו את כל יכולותיו של האדם, עם ולמרות האבדן. תום תקופת האבל, גם הוא תהליך טבעי וספונטני ואין די באבדן כשלעצמו על מנת להוות סיבה לפנות לטיפול
?מתי כדאי לפנות לטיפול בעקבות אבדן
אם כאשר זמן של שבועות או חודשים ספורים אחרי התרחשות האבדן, האדם האבל מסתגר פיזית ו/או מילולית
ו/או מתקשה לחזור לפעולות שלפני האבדן היו פעולות יומיומיות שבשגרה (לישון, לאכול, להתעורר, לקום, להתלבש, לדבר, לצאת וכו׳
אם בימים ו/או שבועות שאחרי האבדן ניכר כי האדם האבל מצוי במצב רוח ירוד ויציב, משמעותית. כאשר מגוון הביטויים הרגשיים מצטצמם מאוד ואין ביטוי רגשי מגוון ותואם מציאות
כאשר האבדן מאלץ את האבל לשנות מהותית את אורח חייו ומצריך הסתגלות רחבת היקף בהיבטים רבים של חיי היומיום. מצב זה מאלץ את האבל לקבל החלטות חשובות, לעיתים גורליות, ולעיתים ללא האדם שהיה שותף לקבלת ההחלטות וכל זה בעת שהמנגנון הנפשי עסוק בעבודת האבל. המציאות המשתנה יחד עם מצב האבל עלולים, בסבירות גבוהה, להקשות על תפיסת המציאות ועל תהליכי קבלת החלטות מיטיבות
תקופת אבל היא תקופת משבר. בתקופות משבר, בהגדרה, דברים משתנים מה שהופך את תקופות האבל להזדמנות עבור כל אחד. מי שחווה את תקופת האבל כהזדמנות ומתעוררת בו תחושה חזקה של רצון לנצל את המשבר על מנת לשנות את מסלול חייו, ייתרם מאוד מטיפול